Shahar Bram   שחר ברם

︎
︎
︎
︎


Shahar Bram
The Essence of Man
The Bialik Institute, 2022
שחר ברם
מידת האדם
מוסד ביאליק, 2022

אתר הוצאת מוסד ביאליק

חמישה שערים שנפתחים אל דרכי הגוף והרוח: מסע אל המדבר, על פניו השונים; מסעות אל איטליה ואל חופי היבשת האמריקנית; מסע בעקבות האב ודמויות–אב בחיים ובשירה; מסעות נדודים אל בית. הגאוגרפיה  נפתחת אל הרוחני, הרוחני מתממש בפיזי, תנועת הגוף היא תנועת המחשבה. בחמישה שערי הספר מתגלה הוויית חיים ששלובים בה המטפיזי, התיאורי והרגשי.י
בספר שירה מיוחד זה פורס לפנינו המשורר שחר ברם תחנות חיים: הלחם, המדבר והמים פותחים את המסע הנמשך אל עולמו של הנזיר המחפש משמעות בעולם של דממה, רוח, צמא וישימון. הנזיר הבודד סובב–הולך בעולם צהוב–אפור של בדידות וחיפוש מתמיד. אבל ב"ספר העונות" נפרס לפנינו מבט החוּצה, שמגלה את עולם הטבע המשתנה:י
מֵ הַ מִּ רְ פֶּ סֶ ת, כְּ מוֹ מֵ הַ ר נְ בוֹ,י
רוֹאִ ים הֲ מוֹן זַ רְ זִ ירִ ים בּוֹהֲ קִ ים בַּ שֶּׁ מֶ שׁ
תנועה, רוח וגשם, מפגשים אנושיים, ציפורים ויער — ממלאים את העולם הצחיח והמת של המדבר. ובחלק "כשנכנסנו הביתה" המשורר הבודד הופך ל"אנחנו" חיים ותוססים, מעל לזמן ומעֵ בר להוויית המקום,י
עד לסגירת המעגל בחלק האחרון עם משוררי העבר ודמויות שהלכו מאיתנו  — "החיים והמתים".יי





Shahar Bram
Three Italian Stories
Carmel Publishing, 2021
שחר ברם
שלוש נובלות איטלקיות
כרמל, 2021

אתר הוצאת כרמל

בחנות הספרים החצי חשוכה, שבעלת-הבית נעדרה ממנה ליום אחד, מצאתי את הספר – בהיר ורך, וצבעיו האדומים והלבנים והציפור שבאמצעו מרמזים שהוא המשך לספר "רקוויאם לציפור". ובבית בשעת בין הערביים קראתי בו, ורחש תנועת המילים מביא את צללי האיש היורד ברחובות פירנצה, ואור הקולות מאיר את הציורים שהגיע מרחוק לראות. אבל הבדידות והינגפות הגוף מפילים אותו לפני שפגש את הצייר עליו סיפרה לו המורה לאיטלקית שנים לפני כן, צייר שציוריו כבר נחרטו בנפשו כדמות דיוקן החשיכה, המנוגד לאור המתגבר. ומאליהן עולות שאלות של אמונה והעדר אמונה, התגלות מול ניכור, ורק כוחה של האהבה העז לנבוע שומר בו את כוח החיים, כוח שנפל מן הצייר שחי בבדידותו, וכמו אותו חוקר ספרות שכונה בזמנו "ציפור" כך גם כתביו שלו, שמשפטים מהם מופיעים כאן, אינם נדפסים אלא מתפוגגים כחלוף הזמן. וכשגמרתי לקרוא את הנובלה – בשעת הקפה של היום השני, טלפנתי לשחר לשאול אותו לפשר הציורים והזיקה בינם לסיפור, והוא סיפר בקול נלהב איך התגלגלה כתיבת הספר הזה, מן ההתבוננות בציורים אל המילים המסופרות. ובעצם צריך לכתוב שהמילים מגוללות סיפור, כי חיפזון אין כאן אלא פרישה של המילים הנצהבות אל מול הנוף, גם בסיפור השני בו החמניות באומבריה מסובבות ראשן אל השמש והברושים עומדים והטבע כולו זולג מידי האדם כשפע הניתן באור, גם כאן הצבעים והצלילים הם שמגוללים בפנינו את הסיפור העז, המגרד, הדואב שבו אדם אינו עומד בבשורה אלא הגוף כולו נופל מפניה. ובאמת שלא גמרתי לקרוא את הספר אלא מיהרתי לכתוב אליכם, ידידים ותיקים וקוראים עלומים, כי יש שאדם וסיפור חייו שלו, על נסיונו להביט בפני המלאך ועל כשלונו, מסופרים בכל חום ליבו בפנינו, ואם לא נפתח ונקרא בו הוא מיותם, ואם נקרא הרי כל תועפת השמש ותנועתה נפרשת בפנינו.י

עיינה ארדל




Shahar Bram
(writing as Alex Hankin)
Requiem to a Bird
Kadima publishing, 2017
שחר ברם
(בשם העט אלכס חנקין)
רקוויאם לציפור
קדימה הוצאה לאור, 2017

אתר קדימה הוצאה לאור

דרור בורשטיין
נטע הלפרין
טל ניצן
מקור ראשון
דרור בורשטיין

המלנכוליה הדקה של חודש יוני נפרשת כמו כנפי ציפור בהירה ששטה נמוך. המלנכוליה הדקה מגיעה לאחר שחלפו הייאוש והתבוסה, והשיר של ייטס על הדייג מלמל את מלמולו האחרון. אז אני נוגעת בקוצר-היד של החיים, וכשאני קוראת אני נזכרת בתנועות של אנשים, כאלו שמבשרות את חלופיותם וחיוניותם. אני נזכרת בשיחות נרגשות בחדר שכור ברחביה ובמראה שמתגלה מן המרפסת הקטנה, אני נזכרת במבט המנסה לפענח את השירה אבל נתקל כל העת במכשול, ובקול שאינו נהדף מפני המכשול אלא ממשיך לדבר בחום ואנושיות.י
את הספר של שחר ברם על הציפור בשירה, ספר שאינו מכיל מאמרים אלא משרטט דיוקן של מרצה שמקשיבים לו במשך שנים ולומדים ממנו דבר על שירה: את היות התבוסה פרי הניצחון ואת התקלות הקול בדממה ואת הניסיון למעוף שנפוג באוויר הקריר; את הספר הזה אני קוראת עכשיו.י
אני יושבת ליד שולחן המרפסת הקטנה, כשעלי הרקפת נפרסים גדולים ויתומים בעציץ ועלי עץ השסק מרפרפים על ראשי כמלכודת. על המפה הלבנה אני מניחה את ספל הקפה ואת הספר הקטן שצבעו האדום מוזר ושם המחבר זר לו, אבל שמו שלו מתפרש כקול רך ובהיר באוויר המרפסת הקריר.י
  זוהי קינה על אי-האפשרות למעוף, שיש שהוא נוצר בחלום כממשות שלמה ויש שהוא מתעורר בשירה עם שרטוט תנועת הציפור. זוהי גם קינה על האיש, על המרצה עצמו שמנסה בדבריו להמחיש את הבלתי-מושג ולהסביר מילות-שיר שכמו מתפוגגות מאליהן בעולם; על המרצה ששוכח לומר לסטודנטים מה שמו והם מכנים אותו "ציפור". אבל לא פחות מכך, זהו רקוויאם לעולם הרוח אשר מקומו הולך ומתמעט, יעידו על כך הסטודנטים המתמעטים באולם ההרצאות של המרצה שידיעותיו המרובות אינן הופכות את דבריו לנחשקים. זאת מפני שמי שהולך באמת ובתמים אחרי השירה, דבריו הולכים ומתערבלים בתנופת האוויר כמו להקת ציפורים.י
את הספר הזה שנתן לי המרצה שלי באחד מביקוריו הנדירים, אני קוראת עכשיו בפעם השניה על מרפסת הבית תחת כנפי העץ, ורק הגעגוע הנשמע בכל מילות הספר עשוי לפתוח לי פתח במערבולות הבוקר הזה.י
עיינה ארדל




Shahar Bram
A Memento: Poetry, Photography, Memory
The Bialik Institute, 2017
שחר ברם
המזכרת: שירה, צילום וזיכרון
מוסד ביאליק, 2017

אתר מוסד ביאליק

חיבור זה עוסק בארבעה משוררים עברים חשובים מזווית ראייה ייחודית: יחסם לצילום בככל ולתצלומים בפרט. החיבור בוחן את מערכת היחסים בין הייצוג המילולי לייצוג הוויזואלי בהקשר של כינון הזיכרון: ביצור החומות הסוגרות עליו או הרחבת גבולותיו. סדר הדיון בארבעת המשוררים – דן פגיס (1930-1986); אבות ישורון (1992-1904); טוביה ריבנר (-1924); והרולד שימל (-1935) – מעלה הרצף וכיוון ברורים: תנועב מסגירות לפתיחות, וממאבק – לשיתוף פעולה ולמיזוג. אצל דן פגיס ואבות ישורון התצלום הוא מחסום או איום, ובין סוגי הייצוג, המילולי והוויזואלי, מתרחש מאבק שקובע את אופי כינון הזיכרון  בשיר ואת גבולותיו. אצל טוביה ריבנר והרולד שימל התצלום והשיר נפגשים, הגבולות בין דרכי הייצוג מיטשטשים, הצילום והשירה מתקרבים זה לזה ופועלים יחד. החוט הקוש הוא גלגולי התצלום כמזכרת: תצלום הקרובים שאינם עוד או עיר ההולדת שננטשה, חפץ שחתומים בו פהי העבר, מזכרת שמזמינה את המשורר להתמודד ען סוגיית הזיכרון האישי והקולקטיבי. החיבור מציע אפוא מבט אחר על ארבעה משוררים עברים בני זמננו והרהורים על הקשרים בין השירה לצילום בכלל.י




Shahar Bram
The Ambassadors of Death: The Sister Arts, Western Canon, and the Silent Lines of a Hebrew Survivor
Sussex Academic Press, 2011

Amazon 

Tuvia Ruebner, winner of Israel Prize for Poetry (2008), is a Hebrew poet who lost his family in the Holocaust.

He turned his personal trauma into a broad world view that engages with Western culture, his poetry highlighting correspondences with paintings by Chagall, Bruegel, Holbein, Turner and Rembrandt.

Death and loss are molding experiences in this poet’s world. Paintings and sculpture masterpieces are signaled as masks, as Ambassadors of Death. Ruebner’s poems enable us to examine the tradition of various forms of artistic representation, while addressing the experience of art in a century when God ‘hid his face’ from the fate of European Jewry. And as Shahar Bram discovers and elaborates, herein lies an exquisite example of the use of ekphrasis – Ruebner using his poetic language medium to explain and process the meaning and messages inherent in a select group of paintings and sculptures of cultural significance.

This important book contributes to the interdisciplinary theory of “word and image”, and the history of the relationships between “sister arts”. This is not only a unique perspective of traditional Western art form as reflected in the eyes of a Hebrew survivor of twentieth-century Holocaust atrocities, but, in the words of Ruskin, it is “the expression of one soul [one artistic form] talking to another”. The result is a profound understanding of the central principles of word and image art forms.


שחר ברם
שגרירים אילמים
קשב לשירה, 2014

אתר הספריה הלאומית

ספר זה משלב דיון כללי ביחסי 'האמנויות האחיות', הלא הן השירה והציור, בניתוח קונקרטי של שירת טוביה ריבנר, חתן פרס ישראל לשירה לשנת תשס"ח, ששירים על יצירות אמנות הם בעלי מעמד מיוחד בתוך כלל יצירתו. הספר דן בסוגיות עקרוניות שמלוות את תרבות המערב מאז הומרוס, סוגיות שעניינן מכלול היחסים שבין הייצוג המילויל והייצוג הוויזואלי כפי שהללו באים לידי ביטוי במישור האסתטי, הפילוסופי, החברתי ועוד. סוגיות אלה זגו לדיון נרחב ומעמיק שעה שחוקרים בני זמננו שבו ובחנו בכלים חדשים את ההגות הענפה בנושא, הגות שהפכה למסורת בפני עצמה.י

הדיון ההיסטורי, התרבותי והפילוסופי על יחסי הישרה והציור מתפתח בספר בהדרגה מתוך קריאה פרשנית בשירים קונקריים של משורר עברי מרק שלא נכתב עליו עד כה כמעט דבר. ספרו של ריבנר, פסל ומסכה (1982), הוא ספר ייחודי שכל שיריו מתייחסים ליצירות אמנות מערביות קאנוניות של ציירים כגון שאגאל, רמברנדט, הולביין, ברוייגל ואחרים. הספר מציג את עולמו של משורר עברי למוד אסון, משורר שחוויית היסוד של קיומו עומדת במרכז ההוויה הישראלית, דרך ניתוח שיריו העוסקים בייצוגיה הוויזואליים של תרבות המערב.י






Shahar Bram
A Bird’s Clock
Afik Books, 2016



שחר ברם
שעון הציפורים
אפיק, 2016

אתר הוצאת אפיק

שחר ברם יודע יותר מרבים אחרים כיצד לטעון כל מילה ומשפט בשיריו במשמעות מטאפיזית ללא התנתקות מן היש התאורי והריגשי. שיריו עוסקים לא באקטואלי אלא בריאלי, בתחושת הקיום בתוך הגוף  והזמן בתנועתו. הוא יצר לעצמו דיבור שירי-הגותי שהוי, מהורהר, עדין, אך בה-בעת גם שוטף, משוכלל בתנועתו  הריתמית הרגועה, הנוטה אל הטונאליות האלגית. דיבור זה משרת להפליא את התימה העומדת במרכז שירתו: תימת המעבר, הזרימה מדבר אל דבר, ממצב למצב, מהווייה סולידית לצורה שקופה, מן הציפור, לצל הציפור וממנו אל המלאך המתגלה בין ענפי המייפל היפני, מן החיים בתוך העולם לקיום מופשט מעבר לו.י
”שעון הציפורים" הוא הבשל בקובצי שירתו של ברם עד כה. הוא נפתח במסעם של אדם וחווה מגן העדן של חוסר המודעות והעדר תחושת הזמן אל ישימון העולם הנתון במלכודת הזמן והמודעות העצמית, ומסתיים בהרהוריו של מר ט' השרוי במעבר מן החיים למוות. "חזיונות  בעיר המתים", מחזור השירים הבולט ביותר שבו, ממצה את מחשבת הקובץ בקביעות כגון: "יֵש הֱיות-בכוח שאינו נופל מן היֵש" ו"הן המרחק והרִיק נועדו לקרֵב 
 לא להרחיק" י 
דן מירון





Shahar Bram
The Blooming of Memory
Am Oved, 2005
שחר ברם
פריחת הזיכרון
עם עובד, 2005

אתר הוצאת עם עובד

י"יש בספר הקטן והחזק הזה צופן אינטליגנטי ורגיש מאין כמוהו שמזמין את הקורא להיכנס לתוך הדפים ולקרוא בין השורות. מה שנמצא לעיתים רחוקות הוא לא רק אושר עילאי אלא גם ספר שירה משובח, מלאכת מחשבת נדירה בשלמותה."י

ראובן מירן, "הארץ"י






Shahar Bram
Charles Olson and alfred North Whitehead: An Essay on Poetry
Bucknell University Press, 2004

Amazon

Through a detailed and thoughtful study of the impact of Alfred North Whitehead's philosophy on Olson's aesthetic theory, this book points out the conceptual unity underlying what seems to be a sprawl of fragments in Olson's major work, The Maximus Poems. It is a systematic analysis of the specific ways in which Whitehead's philosophy offered Olson a way to combine a scientific and mythopoeic view of time and space. From this, Olson constructed a poetic that could renew human contact with the external world and rid poetry of the traditional western imperial ego. The author uses Olson's philosophical investment in Whitehead in order to explain not only the content of Olson's verse, but its formal, structural elements. It illuminates Olson's theory of the Long Poem as an "all-containing" corpus, governed by the metaphysical principles, equal to life itself, enacted in the process of working on The Maximus Poems.







Shahar Bram
The Backward Look
Magness Press, 2005
שחר ברם
המבט המופנה לאחור
מאגנס, 2005

אתר הוצאת מאגנס

מאפייניה של הפואמה נבחנים בספר זה באמצעות קריאה בפואמות של שלושה משוררים – ישראל פנקס, הרולד שימל ואהרן שבתאי, ובאמצעות סקירה היסטורית-ז'נרית של המסורת שממנה צמחה הפואמה. השילוב בין שני מהלכים אלה קושר את חלקי הספר לרצף בעל מגמה ברורה: הצגת את תפיסת העולם הגלומה במסורת שהפואמה קשורה אליה בטבורה ותיאור מופשט וקונקרטי כאחד של מאפייניה.י
פרקיו של הספר מתבססים זה על זה ומציגים התפתחות פנימית ברורה. קריאתם ברצף מתארת מהלך ז'נרי שבמסגרתו חלה תנועה מודרגת מתפיסת עולם נרטיבית לשבירה מוחלטת של נרטיביות ואחדות: את מקומה של הפואמה הצומחת מתוך תפיסת העולם האפית תופסת שירה סדרתית (סריאלית) המבוססת על מודולריות ועל קיטוע. הצורות הפואטיות מתחלפות בגלל שינוי בראיית עולם שאפשר לתארו כתנועה מאחדות לריבוי: מהלך שבו צורה פואטית אחת שבבסיסה האידאי אחדות ונרטיביות מאבדת את מקומה השליט לטובת צורה פואטית חדשה, שבסיסה האידאי הוא ריבוי.י
שלושת המשוררים שהספר דן ביצירותיהם לא זכו עד כה לדיון מפורט. נקודת המוצא בדיון על הפואמות שלהם היא בירור תפיסת העולם המסתתרת מאחורי הצורה הפואטית, אך מעשה זה מתפתח לכלל ניתוח היצירות והצגת הפואטיקה הייחודית של כל אחד מהם. משוררים אלה הרבו בכתיבת פואמות, והספר משקף לכן גם מהלך מרכזי של יצירתם כולה.




-
-

shahar.bram@gmail.com